החלטה בתיק מ"ת 8268-07-13 - פסקדין

1.         המשיב עומד לדין בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה בנגוד לסעיף 329(א)(1) לחוק העונשין.

2.         על פי עובדות כתב האישום, בזמן הרלבנטי לאירוע נושא כתב האישום עבד הנאשם כמאבטח בחב' שמירה בתחנה המרכזית בפ"ת ומתוקף תפקידו החזיק ברישיון, באקדח יריחו.

            בתאריך 17.6.13 בשעה 22:00 לערך, הגיע הנאשם ביחד עם חבר כשהאקדח ברשותו לבר בפ"ת ושתה שלוש כוסות בירה.

            בשעה 01:00 לערך, עברו הנאשם וחברו לבית קפה אחר והנאשם שתה כוס בירה נוספת. באותה עת ישב בבית הקפה המתלונן אותו הכירו הנאשם וחברו באופן שטחי. הנאשם וחברו יצאו בשעה 02:00 לערך מבית הקפה וצעדו לעבר ביתו של הנאשם. המתלונן צעד באותו זמן אחריהם והחל ויכוח בין הנאשם למתלונן במהלכו תקפו המתלונן והנאשם זה את זה והחבר ניסה להפריד ביניהם ואחז במתלונן.

            המתלונן השתחרר מאחיזת החבר ורץ לכוונו של הנאשם. בתגובה שלף הנאשם את האקדח וירה 5 יריות לעבר חלק גופו העליון של המתלונן, שגרמו לנפילתו על הכביש. כתוצאה מהיריות נגרמו למתלונן חבלות של ממש בבטן, בחזה, בזרוע הימנית ובעכוז ונגרמו לו נזקים בכבד ובקיבה והוא נזקק למספר ניתוחים ולטיפול ביחידה לטיפול נמרץ.

3.         בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של הנאשם (המשיב) עד תום ההליכים המשפטיים. נטען כי העבירות המיוחסות למשיב, תוך שימוש בנשק חם, מקימים חזקה המלמדת על המסוכנות הטבועה במשיב וקיומו של חשש סביר שהמשיב יסכן את שלום הציבור.

            המבקשת טוענת, כי בנסיבות המקרה אין חלופה שתאיין מסוכנותו של המשיב.

4.         בישיבה ביום 22.7.13, הודיע ב"כ המשיב כי אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה וקיומה של עילת מעצר. הוא ציין כי המתלונן הודה בחקירתו שרץ לתקוף את המשיב, ציין כי עברו של המשיב ללא רבב, שירת בצה"ל וזוהי הסתבכותו הראשונה עם החוק. הוא ביקש שביהמ"ש יורה על קבלת תסקיר לצורך בדיקת חלופה.

            ב"כ המבקשת התנגדה לקבלת תסקיר וציינה כי נסיבות האירוע מצביעות על מסוכנות גבוהה שלא ניתן לאיינה בחלופת מעצר.

5.         ביהמ"ש נעתר לבקשת הסניגור והורה על קבלת תסקיר מעצר בהדגישו שאין בהחלטה קביעת עמדה באשר לתוצאה הסופית של ההליך.

6.         תסקיר שירות המבחן מבוסס על שיחה שנערכה עם המשיב והוריו (האם אינה אמו הביולוגית, אולם המשיב רואה בה אם לכל דבר).

המשיב בן 25, רווק, ללא עבר פלילי, בהיותו כבן 19 עלתה המשפחה מאתיופיה והשתלבה במרכז קליטה. המשיב שירת שירות צבאי מלא כלוחם. מאז שחרורו מצה"ל עבד בחברת שטראוס וכמאבטח בחב' שמירה עד למעצרו. מנהל אורח חיים יציב. העלה חשש מפני ההליך הפלילי והשלכותיו על עתידו. לדבריו, בעקבות העימות עם המתלונן חש מאוים ומותקף. קצינת המבחן מציינת כי ניכר עליו ההלם והזעזוע מאופי האלימות שהפעיל כלפי המתלונן. חש אשמה וצער ומבין כי מדובר בפגיעה קשה בו.

            בשקלול נתוניו קצינת המבחן מציינת כי קיים סיכון נמוך למעורבות בהתנהלות אלימה.

            המשיב ביקש להשתחרר לחלופת מעצר בבית ההורים. האב עובד במשמרות בסופר בפתח-תקווה. האם עובדת כמבשלת בסופר בין השעות 07:00-15:00. מסרה כי תוכל לשנות שעות עבודתה בהתאמה למשמרות בעלה ועל מנת שתוכל לפקח על המשיב במעצר הבית.

            קצינת המבחן התרשמה מהורים מסורים המתאימים לשמש כמפקחים ויוכלו לשמש כגורם מפקח ומציב גבולות למשיב והמליצה על שחרורו לחלופת מעצר בבית הוריו ובפיקוחם. בנוסף הומלץ על הטלת צו פיקוח.

7.         ב"כ המבקשת התנגד להמלצת שירות המבחן. הוא טען כי משלא עלה בידי קצינת המבחן לברר עם המשיב מה גרם להתנהגותו האלימה והמסוכנת ואין לסמוך עליו אם ישוחרר לחלופת מעצר, שלא יחזור על מעשיו וינהג באלימות בנסיבות דומות, של ויכוח סתמי עם אחר.

            לחלופין, ביקש ב"כ המבקשת לקבל תסקיר מעצר משלים כדי לבדוק הרקע והמניע למעשיו של המשיב. ב"כ המבקשת הפנה לבש"פ 5379/06 וביקש להסיק ממנו, כי בהעדר נסיבות יוצאות דופן המצדיקות שחרור לחלופת מעצר אין מקום להורות על שחרור ולחשוף את הציבור לסיכונים נוספים מידיו.

8.         מטבע הדברים שב"כ המשיב סמך טעוניו על האמור בתסקיר המעצר והמלצת שירות המבחן, ב"כ המשיב הציג לעיוני מספר החלטות, בהן הורה ביהמ"ש על שחרור לחלופת מעצר בערבויות חרף חומרת העבירות וחזקת המסוכנות העולה מהן.

9.         העבירה המיוחסת למשיב, תוך שימוש בנשק חם, הינה חמורה ומקימה חזקת מסוכנות אינהרנטית. עם זאת, הדין מורה כי אף אם קיימות ראיות לכאורה ומתקיימת אחת מעילות המעצר שבדין, על ביהמ"ש לבחון האם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה שפגיעתה בחרותו של המשיב פחותה. במקרה זה יש לבחון אם יש בחלופת המעצר שהומלצה ע"י שירות המבחן כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב.